מה זה ״פרוטוקול נמצ׳ק״
לטיפול באוטיזם?
"הבן שלי מאובחן עם הפרעת קשב וריכוז. לאחרונה בילינו 12 יום בבית ההורים שלי ... בדרך כלל הם יורדים עליו הרבה, הוא לא מקשיב והוא מאוד אימפולסיבי ורב עם בני דודיו ... אבל הפעם קיבלתי כל כך הרבה מחמאות שהוא ׳ילד חדש׳ וכמה שהוא מנומס, מתוק ומצחיק והוא מתנהג נהדר וזו פשוט הנאה כללית להיות לידו עכשיו".
"קלינאית התקשורת השוותה את ההערכה של השנה שעברה עם ההערכה החדשה שערכה ביום שישי האחרון. התגובה שלה הייתה "מעולם לא ראיתי שיפור רב כל כך בשנה אחת, זה למעשה די מדהים. הייתי צריכה לבדוק שוב את הניקוד כי זה נראה לא הגיוני!"
(עדויות מתוך קבוצת התמיכה האמריקאית בפייסבוק)
האם ילדכם סובל מאחת מהתופעות הבאות?
-
בררנות באוכל ורגישויות למזונות (כגון: עגבניות, בננות, חלב, לימון)
-
חרדות
-
דיכאון
-
כאבי ראש
-
היפראקטיביות, תנועות קופצניות
-
הליכה על קצות האצבעות
-
התקפי זעם
-
אקזמות, אסטמה של העור (אטופיק דרמטיטיס)
-
הפרעות בשינה
-
טיקים
-
שיהוקים כרונים
האם אתם או קרוביכם סובלים מאחת מהמחלות הבאות?
-
אלצהיימר
-
פרקינסון
-
ALS (מחלת "לו גריג")
-
אפילפסה עמידה לתרופות
-
דיכאון כרוני
עניתם כן על סעיף אחד או יותר? המשיכו לקרוא:
קיימת כיום שיטת טיפול פשוטה מאוד שעשויה לשפר תפקודים במצבי אוטיזם ואף לעזור במצבים נוספים, כגון קשיי קשב וריכוז
לשיטה קוראים פרוטוקול נמצ'ק ופיתח אותה ד"ר נמצ'ק, רופא מאריזונה בארה"ב. עשרות אלפי ילדים ומבוגרים ברחבי העולם כבר חוו שינויים במצב שלהם בעקבות יישום הפרוטוקול אולם יש לשים לב כי אין שיטת טיפול אחת שמתאימה לכולם ויש תמיד להתאים את השיטה לאדם ולהסתכל עליו בצורה הוליסטית.
מה ההיגיון שעומד מאחורי פרוטוקול נמצ'ק?
על פי ספרו של ד"ר נמצ'ק (1): מצבי אוטיזם ובעיות התפתחות של מערכת העצבים נובעות ממספר תהליכים שקורים בגוף במקביל או אחד כתוצאה מהשני:
המעיים: המוח השני (או אולי הראשון?)
הכל מתחיל כאשר לילד יש מצב של חוסר איזון של חיידקי המעי או ליתר דיוק SIBO
(Small Intestinal Bacterial Overgrowth- עודף של חיידקים במעי הדק שהיו אמורים להימצא בעיקר במעי הגס.
מצב זה מוביל לדלקתיות במערכת העיכול וגם בגוף. כתוצאה מהדלקתיות נוצרים רעלים, ולעתים תגובות כמו גזים במערכת העיכול, רגישויות למזונות ואקזמות עוריות (שמות נוספים: אורטיקריה, אסטמה של העור, אטופיק דרמטיטיס).
נשמע מוכר?
בנוסף, חלקים מתאי החיידקים שבעודף דולפים לדם (מצב שנקרא גם מעי דליף) ויוצרים בעיות נוספות. לדוגמה, כאשר הם מגיעים למוח הם משפיעים על תפקודי התאים הלבנים במוח. אותם תאים לבנים שבדרך כלל תפקודם חיובי ומבורך- הם מתקנים נזקים בנוירונים- הופכים לתאים "בעייתיים" שמונעים התפתחות תקינה.
מעבר לתהליכים הדלקתיים שנוצרים בגוף, מספר מצבים נוספים תורמים ליצירת בעיות נוירולוגיות
בעיה בפרימה: תינוק ממוצע נולד עם כ-100 מיליארד נוירונים אשר חייבים להיפרם ולהגיע ל- 50 מיליארד בלבד עד גיל 18. אם התאים הלבנים במוח נפגעים בלידה או בילדות תהליך המיון וסילוק (פרימה או גיזום) נפגע והדבר פוגע בהתפתחות שלו.
בנוסף, משפיעים מצבים בהם המוח לא מצליח לתקן את עצמו לאחר פגיעה כמו נפילות אצל ילדים, חיסונים, טראומות גופניות או רגשיות, שימוש באנטיביוטיקה בגיל צעיר, ניתוחים ועוד. כאן נוצר מצב שד״ר נמצ׳ק מכנה "פגיעת מוח מינימלית".
לרוב אצל ילדים בריאים הפגיעה הזו מתוקנת ואינה מורגשת אבל בילדים עם חוסר איזון בחיידקי המעיים, המוח לא מצליח לתקן את עצמו והנזק אף עלול להחמיר.
תהליך נוסף שעלול לקרות הינו פגיעה מצטברת: כל פגיעה נוספת, שאולי אצל ילדים אחרים לא תורגש כלל, בעצם מחמירה את המצב כי המוח לא מתאושש בין הפגיעות.
מצבים אלה עלולים להפוך עם הזמן להפרעות קשב וריכוז, חרדות, היפראקטיביות, כאבי ראש, דיכאון, תנועות קופצניות, הליכה על קצות האצבעות, התקפי זעם, עיכוב בהתפתחות ועוד
כיצד תהליכים אלו יכולים יכולים לגרום לילד להפוך למאובחן על הספקטרום האוטיסטי?
הכירו את החומצה הפרופריונית
כאשר משפחת חיידקי המעי הדק נמצאים בצמיחת יתר הם מייצרים חומצה פרופריונית. החומצה הפרופריונית מגיעה וחודרת למוח. שם, בכמויות מסויימות, היא מתנהגת כמו סם. ישנם ילדים שמתפתחים בצורה נורמלית אבל אחרי סבב אנטיביוטיקה, חיסון, ניתוח או תרופה חזקה הם מותקפים בחומצה פרופריונית וניכרת אצלם נסיגה פתאומית בתפקוד.
ילדים שכבר דיברו ולפתע מפסיקים לדבר - זוהי הרעלה של החומצה הפרופריונית.
לחומצה פרופריונית יש אפקט רעיל על פעילות המוח בצורה דומה לסימום ע״י תרופות הרגעה או סמי הזיות. (תזכרו את זה כי זה קשור לדרך שהילד עושה בהבראה שלו).
"ההבדל בן ילד עם הפרעות קשב לאוטיזם זה כמות החומצה הפרופריונית וההבדל בן ילד בריא ללא בריא זה בריאות תאי המיקרוגליאה במוח" (ד״ר נמצ׳ק)
הבשורות הטובות: המוח יכול לשקם את עצמו!
מחקרים שתומכים בפרוטוקול נמצ׳ק
זקוקים להוכחות מדעיות? הנה מספר מחקרים לדוגמה.
האם יש קשר בין חיידקי המעי לקשיי קשב וריכוז?
מחקר שפורסם ב-2017 בדק את הקשר בין חיידקי המעי להפרעות קשב וריכוז ולציפייה לתגמול עצבי. במחקר נמצא כי יש קשר בין מצב חיידקי המעי לתגובת שחרור הדופאמין במוח. לקבוצה שהייתה מאובחנת בהפרעות קשב וריכוז היו יותר חיידקים מזיקים מאשר לקבוצה שלא הייתה מאובחנת ושחרור הדופאמין שלה במוח היה לא תקין לעומת הקבוצה שלא הייתה מאובחנת. (2)
״תחושת בטן״- האם יש קשר בין חיידקי המעי לבעיות התנהגות?
במחקר שפורסם בתחילת 2020 נמצא מתאם בין הרכב חיידקי המעי של ילדים בגילאי גן ובית ספר לבין בעיות התנהגות ובעיות פסיכיאטריות. (7)
האם השתלת צואה יכולה לשפר תסמיני אוטיזם לטווח רחוק?
ניתן למצוא הוכחה לתיאוריה של ד״ר נמצ׳ק במחקר שפורסם ב-2019. במחקר זה נעשתה השתלת צורה לנבדקים על הספקטרום האוטיסטי. השתלת צואה משולה להחלפת חידקי המעי של האדם. המחקר עקב אחרי 18 ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי שעברו השתלת צואה במשך שנתיים מתאריך ההשתלה. לאחר ההשתלה ניצפו שיפורים בתסמינים הקשורים לאוטיזם. החוקרים מדווחים כי מרבית השינויים בתסמינים הקשורים לאוטיזם השתפרו עוד יותר בשנתיים שלאחר סיום הטיפול! (4)
האם יש קשר בן מחלות מעי דלקתיות לחרדות?
במחקר שפורסם ב- Journal of Inflammatory Bowel Diseases, July 2015 הוכח קשר חזק בן מחלות מעי דלקתיות לחרדות. החוקרים עקבו אחר 269 גברים ונשים קנדיים החולים באחת ממחלות המעי דלקתיות נמצא כי לגברים עם מחלות מעי דלקתיות יש סיכון של פי 2 לסבול מחרדות ואילו לנשים סיכון של פי 4! (5) מחקר זה מאשש את הקשר בן חיידקי המעי לחרדות.
האם אוטיזם הוא גנטי?
כיום יודעים לזהות מספר מוטציות בגנים שעשויות להיות מקושרות לאוטיזם אולם מוטציות אלו יכולות להימצא גם אצל ילדים "נורמלים" , אז מה ההבדל? להבדל קוראים "אפיגנטיקה".
אפיגנטיקה הינו מושג המתייחס לסביבה בה נמצא האדם ולאורח חייו, אשר קובעים האם הגנים יופעלו או לא. בסביבה בה אנו חיים היום יש הרבה רעלים לכן המוטציות בגנים הקשורות לאוטיזם הופכות אקטיביות יותר מאשר בעבר (זו גם הסיבה לכך שיש היום הרבה יותר מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי מאשר לפני 50 שנה למשל).
ומה הבשורות הטובות? אוטיזם זה לא גזירת גורל.
למעשה, במחקר מ-2012 שנערך בישראל והוצג בכנס אוטיזם בו השתתפתי ב-2019 בבית חולים תל-השומר, מתוך 67 מאובחנים עם אוטיזם, 25% ״איבדו״ את האבחנה לאחר 6 שנים (חלקם אפילו היה מאובחן בהתחלה באוטיזם בתפקוד נמוך) לא פורטו צורות הטיפול בכנס. 3 ילדים שאובחנו כאוטיסטים בתפקוד נמוך ו-6 ילדים שאובחנו כאוטיסטים בתפקוד בינוני יצאו מהאבחנה! מדהים לכל הדעות ונותן המון תקווה!
הטיפול על פי פרוטוקול נמצ'ק
הטיפול נועד להפחית את הדלקתיות בגוף ולאזן את חיידקי המעי ובכך להפחית את כמות החומצה הפרופריונית ולתת למוח הזדמנות לשקם את עצמו.
השיקום אורך זמן וכמו שאי אפשר לזרז איחוי עצמות או גדילת שיער כך לא ניתן לזרז את תהליך שיקום המוח.
הטיפול על פי נמצ'ק כולל 5 אלמנטים עיקריים:
-
שמן זית (אומגה 9).
-
אבקת אינולין (ובמקרים מסוימים אנטיביוטיקה סלקטיבית שנקראת "ריפקמיצין").
-
אומגה 3 עשירה ב-DHA.
-
הימנעות משמנים המכילים אומגה 6 ומקדמים דלקתיות בגוף.
-
הימנעות מפרוביוטיקה (!) אנזימי עיכול ורוב שאר התוספים!
הסבר המרכיבים של פרוטוקול נמצ׳ק
שמן זית מול שמנים אחרים
שמן זית מכיל אומגה 9, חומצת שומן אומגה המפחיתה דלקתיות בגוף.
אומגה 6, לעומת זאת, מקדמת דלקתיות בגוף ובתזונה המערבית לכולנו יש ממנה יותר מידי. לכן הפרוטוקול ממליץ להימנע כליל מהשמנים הבאים: שמן חמניות, שמן תירס, שמן חריע, שמן זרעי כותנה, שמן זרעי ענבים, שמן בוטנים ומרגרינה. שמנים אלה נמצאים במיוחד במזונות מעובדים כגון חטיפים.
אומגה 3
אומגה 3 גם היא מורידה דלקתיות וחשובה במיוחד לתפקוד המוחי. קיימים סוגים רבים של תוספי אומגה 3. בפרוטוקול משתמשים בדרך כלל באומגה 3 משמן דגים עם ריכוז גבוה של DHA.
אינולין
אינולין הוא סיב פרה-ביוטי, ה״מזון״ של החיידקים ה״טובים״ במעי הדק. במקום להילחם בחיידקים המזיקים אנחנו תומכים בחיידקים המועילים וכך מטפלים בחוסר האיזון במערכת העיכול. את האינולין מתחילים לצרוך בכמות קטנה ועולים בהדרגה.
אתם לא לבד!
ההסברים מסובכים לכם מידי? אתם לא חייבים להבין הכל כדי לעזור לילדיכם.
אני פה בשבילכם. אם הכתבה הזו דיברה אליכם ואתם מחפשים ליווי נטורופתי צמוד הכולל בדיקת התאמה לפרוטוקול נמצ'ק ולפרוטוקולים נוספים מתחום ה'טיפול הפונקציונלי'
אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר.
שלחו אלי הודעה בווטסאפ 054-3975288 או השאירו פרטים כאן ואחזור אליכם בהקדם.
המון בריאות!
נטע
מקורות:
-
The Nemechek Protocol For Autism and Developmental Disorders: A How-To Guide to Restoring Neurological Function/ by Dr. Patrick Nemechek (Author), Jean Nemechek (Author)
-
https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0183509