שאלות ותשובות

לאוטיזם ותסמונת אספרגר אין טיפול תרופתי. יש תרופות שתומכות בתופעות נלוות לאוטיזם כגון: חרדות, דיכאון, התקפי זעם וחוסר שינה אולם יש לזכור כי כל התרופות הללו מטפלות בסימפטומים ולא במקור לבעיה עצמה.
 

הטיפול בלקויות קשב וריכוז הינו סימפטומטי בלבד. התרופות הינן: ריטלין לסוגיו, קונצרטה, ויואנס, פוקלין וכד'.  

לאחר שהשפעת התרופה פגה הילד לא מרוכז ולעתים אף חווה תופעה הנקראת "ריבאונד" בה מצבו חמור יותר מאשר לפני שלקח את התרופה (חוסר קשב, היפראקטיביות, עצבנות, התפרצויות זעם וכיוצ"ב).

​

בנוסף, לכל התרופות יש תופעות לוואי ולא נדיר למצוא מצב בו מוסיפים לילד תרופה על תרופה כדי לנסות להתמודד עם תופעות הלוואי של התרופה הקודמת מה שמותיר ילד לא בריא (בלשון המעטה).

הטיפול הנטורופתי שלי מנסה לטפל מהשורש. למשל: אני מאזנת את חיידקי המעי ומתספת חומרים שחסרים בגוף. שיטת הטיפול עדינה ותהליכית ואני מתאימה אותה לילד ולמשפחה.

​

מעבר למה שנכתב פה אני תומכת, כמובן,  בעזרה מקסימאלית לילד ולא שוללת, ואפילו אמליץ לכם על טיפולים פרא-רפואיים מסוגים שונים במקביל לטיפול הנטורופתי.

נושא ידוע לפסיכיאטרים ונוירולוגים ולרוב לא מדובר הוא כי תרופות לטיפול בקשב וריכוז עלולות לפגוע בתקשורתיות של הילד. ככל שגיל הילד צעיר יותר וככל שהוא צורך את התרופה בקביעות ולאורך זמן- הסיכון לכך עולה.

​

בספר "אנטומיה של מגפה"/ רוברט וויטאקר (הוצאת פוקוס, 2017) מוסבר היטב כיצד תרופות כגון ריטלין אשר מעכבות את הספיגה החוזרת של דופאמין פועלות ממש כמו קוקאין (עם זמן פינוי איטי יותר מקוקאין) ויוצרות מצב של פיצוי היסתגלותי במוח: התאים לומדים לשחרר פחות מולכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) כגון דופאמין וסרוטונין כי יש מספיק. מנגנון פיצוי זה מסביר את התופעה של החמרת הסימפטומים כשהתרופה לא נלקחת.

​

במחקר כפול סמיות (2 קבוצות שכל קבוצה לא יודעת מה היא מקבלת וגם החוקרים לא יודעים) מ-1978 עקבו במשך 3 חודשים אחרי ילדים "היפראקטיבים". חצי מהילדים קיבלו ריטלין וחצי פלסבו. אלו התופעות שנמצאו בקבוצה שצרכה ריטלין:

• קהות רגשית/ אדישות

• היעדר תגובתיות

• היעדר לקיחת יוזמה

• ירידה בספונטאניות

• ירידה בחוש ההומור

• היעדר סקרנות והנאה

במחקר אחר מ-1978 דווח שילדים שצרכו ריטלין נטו יותר לשחק לבד.​ (מזכיר לכם משהו? אותי זה מצמרר)

לא הלאה אתכם אבל מושגים כגון: "זומבי", "מאבד את הניצוץ", פאסיבי", "כנוע" ו"מרוחק" אלה תיאורים שעלו ממחקרים רבים בתחום.

​

נכון, תלמידים שלוקחים תרופות אלה פחות מפריעים בשיעורים, יותר ממושמעים וגם לומדים טוב יותר.

אך, האם זו הדרך היחידה? לדעתי כמובן שלא.

​

​

במחקר (ג'נסן) שעקב אחרי ילדים שקיבלו ריטלין נמצא כי לאלו שקיבלו את התרופה במשך 24-36 חודשים הייתה החמרה באימפולסיביות, קשב, והיפראקטיביות, הם היו נמוכים יותר יחסית ונטו להסתבך יותר בבעיות משמעת ועבריינות.

​

נראה כי לתרופות השפעה נקודתית על הקשב וההתנהגות בזמן בהן הן נלקחות אולם מעבר לכך תופעות הלוואי לטווח קצר וארוך עלולות להיות עצומות. 

בהחלט. הטיפול הנטורופתי מותאם למצבכם ולרצונותיכם ולכן באם תבחרו להמשיך את הטיפול התרופתי או באם תרצו עזרה בהפחתת התרופות- אני פה לשרותכם!

בנוסף, אני מבצעת בדיקת התנגשויות (קונטראינדיקציות) עם כל תרופה שנצרכת כדי שהטיפול יביא לשיפור במצב ולא להיפך.

כיום, עולם הרפואה כבר יודע כי לחיידקים הנמצאים בגופינו (2-3 ק"ג אצל אדם מבוגר) יש השפעה מכרעת על בריאותינו הגופנית והנפשית.

​

לשמחתי, יש דרכים קלות ומהימנות לדעת בדיוק "מה קורה שם" במערכת העיכול שלנו. (בדיקות פונקציונאליות)

וכאשר אני מפענחת את המצב אני יכולה לתת טיפול מדוייק. דווקא לרפואה הטבעית יש דרכים רבות וטובות לטפל במצבים שונים הדורשים איזון מחדש של דרכי העיכול. ולא, הן בדרך כלל לא תערבנה מתן פרוביוטיקה. 

​

הטיפול דרך מערכת העיכול הינו טיפול באחד המקורות לבעיות ולכן התוצאות ניכרות וניתנות לשמירה!

אני נוהגת לומר שאנו "יוצאים למסע ביחד". כדי שהטיפול יצליח יש לבצע אותו בצורה עדינה והדרגתית ולהיות עם היד על הדופק בכל שלב. בהתחלה נהיה קצת יותר בקשר ועם הזמן נרווח את הפגישות (או הפגישות הוירטואליות) בנינו.

טיפול בבעיות קשב וריכוז אורך כ 3-6 חודשים ובאוטיזם  - 4 חודשים ומעלה.
כמובן שבדרך יהיו שיפורים ושינויים והמון סימנים טובים!

אפשר. החזר וגובהו תלוי בפוליסת הביטוח שלכם. פוליסת הבריאות שלכם צריכה להכיל סעיף "רפואה משלימה". מומלץ לבדוק את תנאי הפוליסה וגובה ההחזר המדוייק מול הסוכן שלכם או מול חברת הביטוח ישירות. הטיפול מוגדר: טיפול או ייעוץ נטורופתי.