Acerca de
קומורבידיות ל-אוטיזם: להבין את המורכבות – ולטפל במה שאפשר
גם אם זה חלק מהתמונה – זה לא אומר שאין מה לעשות:
הכירו את הבעיות הנלוות הנפוצות באוטיזם וכיצד ניתן להבחין בהן, לטפל בהן ולהקל משמעותית על הילד ועל המשפחה.
אבחנה של אוטיזם אינה סוף פסוק – לעיתים היא רק תחילתה של הבנה עמוקה יותר לגבי הקשיים שהילד חווה. רבים מהילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי מתמודדים עם תופעות נוספות, לעיתים רבות יותר מילדים שאינם על הרצף. תופעות אלו מוכרות ברפואה ונקראות קומורבידיות (Comorbidities) – בעיות רפואיות, נפשיות או תפקודיות נוספות המופיעות לצד האוטיזם.
עד כמה זה שכיח?
מחקרים מצביעים על כך שלמעלה מ-70% מהילדים על הספקטרום יש לפחות הפרעה נלווית אחת, וכ-40% מתמודדים עם שתי בעיות נוספות או יותר (Simonoff et al., 2008; Lai et al., 2019). מדובר בתופעה שכיחה מאוד – אך כזו שלא תמיד זוכה למענה הראוי. (אם אומרים לכם: ״זה נפוץ באוטיזם״ זה עדיין לא סיבה להתעלם ולא לטפל.)

10 בעיות שכיחות הנלוות לאוטיזם (Comorbidities in Autism Spectrum Disorder):
1. הפרעת קשב וריכוז (ADHD) (״לא מצליח לשבת יותר מכמה דקות אפילו במשחק״ ״מתקשה בכיתה״)
-
מופיעה ב-30% עד 80% מהילדים עם אוטיזם.
-
מתבטאת בקושי להתרכז, היפראקטיביות ואימפולסיביות.
-
גורמת לקושי בלמידה, באינטראקציות חברתיות ובויסות רגשי.
2. הפרעות שינה (״קושי להירדם״ או ״יקיצות מרובות״ או ״יקיצות שלאחריהן מתקשה להירדם
מחדש״)
-
שכיחות פי 2–3 בקרב ילדים עם אוטיזם.
-
כוללות קושי בהירדמות, התעוררויות מרובות, שינה לא רגועה.
-
משפיעות על תפקוד יומיומי, רמות אנרגיה, מצב רוח וקשב.
3. בעיות במערכת העיכול
-
לפחות 40–50% מהילדים חווים עצירות, שלשולים, כאבי בטן, רגישויות למזון או דלקות כרוניות.
-
חלק מהבעיות נובעות משיבוש בחיידקי המעי, תפקוד מערכת החיסון או חוסר באנזימי עיכול.
4. חרדה (״כל יציאה מהבית מלווה בהתקפי בכי, בעיקר כשמשנים מסלול קבוע״)
-
חרדה חברתית, חרדת פרידה, פוביות או חרדה כללית.
-
מופיעה בכ-40% מהילדים עם אוטיזם.
-
עלולה להתבטא כהתפרצויות זעם, התנגדויות (״דובון לא-לא״) או הסתגרות
5. הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) (״טקסים״, ״חזרה קבועה על פעולות״)
-
קיימת חפיפה עם דפוסי חזרתיות באוטיזם, אך ב-OCD יש אלמנט של מצוקה גבוהה או מחשבות טורדניות.
-
דורשת אבחנה מבדלת והתערבות מתאימה.
6. הפרעות בוויסות חושי (Sensory Processing Disorder) (טיקטים מפריעים, צלילים מסוימים, מקומות הומים כמו מרכזים מסחריים, ״הוא צורח כשהמים במקלחת קצת חמים מדי או כשמשנים את סוג הסבון״)
-
תגובות יתר או תת-תגובות לגירויים חושיים (אור, קול, מגע, ריח, טעם).
-
משפיעות על אכילה, לבוש, השתתפות בפעילויות יום-יומיות.
7. הפרעות שפה ודיבור
-
עיכוב בהתפתחות שפתית, שימוש באקולליה, קושי בהבנת שפה מורכבת או הבעת רגשות.
-
עלולות להחמיר את הקושי החברתי ולהוביל לתסכול.
8. הפרעות נוירולוגיות או נוירו-התפתחותיות נוספות
-
אפילפסיה (ב-5–30% מהמקרים, תלוי בגיל וברמת התפקוד), תסמונת טורט, שיתוק מוחין, תסמונות גנטיות נלוות (כמו תסמונת רט, Fragile X).
9. הפרעות מטבוליות או אימוניות (אפטות חוזרות, נטייה לחלות, חוסרים בויטמינים/ מינרלים)
-
שינויים במטבוליזם של ויטמינים, חומצות אמינו, שומנים או חמצון.
-
אלרגיות, דלקות כרוניות, תפקוד חיסוני לא מאוזן.
10. קשיים בוויסות רגשי (התפרצות זעם קיצונית מתרחשת גם כשהוא מתבקש לכבות את המסך אחרי זמן סביר)
-
נטייה להתפרצויות, חרדה תגובתית, קושי במעבר בין מצבים או חוויות רגשיות קיצוניות.
-
לא בהכרח נובעים מאוטיזם אלא מצריכים התייחסות נפרדת.
למה חשוב כל כך לאבחן גם את הקומורבידיות?
כי לעיתים הבעיה המרכזית של הילד אינה האוטיזם – אלא החרדה, הכאב או הקושי בעיכול.
כי כשהבעיה הנלווית אינה מטופלת, היא עלולה להחמיר את תסמיני האוטיזם ולגרום לתסכול מיותר להורים ולילד.
כי רבים מהקשיים הללו ניתנים לטיפול, גם בדרכים טבעיות וללא תרופות – אם רק מזהים אותם בזמן.
ומה אפשר לעשות? הגישה הנטורופתית-פונקציונלית
בקליניקה שלי אני מתייחסת לכל ילד כאדם שלם – לא רק דרך ההגדרה של אוטיזם.
אני עושה שימוש בכלים מדויקים, כולל:
-
בדיקות מעבדה מתקדמות מחו"ל, כגון בדיקת מיקרוביום, פרופיל נוירוטרנסמיטורים, אנליזת שיער, ועוד.
-
סקרים תפקודיים ומדדים קליניים לזיהוי תסמיני חרדה, קשב, שינה ואכילה.
-
שיחה וליווי למשפחה, כדי להבין לעומק את מצבו של הילד ביום-יום.
לסיכום: גם אם זה "נפוץ באוטיזם" – זה לא אומר שאין מה לעשות
המסר החשוב מכל: שכיחות איננה גורל. העובדה שחרדה, הפרעות עיכול או קשיי שינה נפוצים באוטיזם – לא אומרת שצריך להשלים איתם. להפך – פעמים רבות אפשר להביא להקלה משמעותית, שיפור התנהגות, ואפילו שדרוג התפקוד הכללי של הילד – כשנותנים מענה אמיתי לבעיה הנלווית.
👩⚕️ אני כאן כדי לעזור לכם לעשות את הצעד הזה, בדיוק ובאמפתיה.
על הכותבת:
נטע פלג-ג'ראד ND נטורופתית מוסמכת בוגרת וינגייט, בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותואר שני במנהל עסקים מאניברסיטת בן גוריון. חובשת בעברה. בעלת קליניקה מצליחה עם תוצאות בתחומי אוטיזם, עיכוב התפתחותי ותהליכי לונג׳ביטי.
נטורופתית מוסמכת, הרבולוגית קלינית, ארומתרפיסטית, מוסמכת בהומאופתיה מודרנית, חברת הנהלה באגודת הנטורופתים. מוסמכת בשיטת ד"ר וואלר לטיפול פונקציונלי-אינטגרטיבי באוטיזם ומשתתפת פעילה בכנסים בינלאומיים.
רוצים לקבל עידכונים ולהבין יותר טוב אוטיזם?
אני מזמינה אתכם לקבוצת הווטסאפ השקטה שלי המיועדת להורים: ״בריאות על הרצף״
לפעמים שיחה אחת קטנה יכולה לפתוח דלת גדולה!
אם אתם מרגישים שיש עוד דרך עבור הילד שלכם — אני מזמינה אתכם לתאם איתי שיחה קצרה, ללא התחייבות וללא עלות.
במהלך השיחה נוכל להכיר, להבין את הצרכים הייחודיים של ילדכם, ולחשוב יחד איך אפשר לעזור לו לפרוח בדרך טבעית, רגישה ומותאמת אישית.
>>לחצו כאן לתיאום שיחה >>
מקורות מדעיים נבחרים
-
Simonoff, E. et al. (2008). Psychiatric Disorders in Children with Autism Spectrum Disorders: Prevalence, Comorbidity, and Associated Factors. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry.
-
Lai, M. C. et al. (2019). Comorbidity in Autism: Concepts, Findings and Clinical Implications. Lancet Neurology.
-
Richdale, A. L., & Schreck, K. A. (2009). Sleep Problems in Autism Spectrum Disorders: Prevalence, Nature, & Possible Biopsychosocial Aetiologies. Sleep Medicine Reviews.
-
Chaidez, V. et al. (2014). Gastrointestinal Problems in Children with Autism, Developmental Delays or Typical Development. Pediatrics.
-
van Steensel, F. J. A., et al. (2011). Anxiety Disorders in Children with Autism Spectrum Disorders: A Meta-analysis. Clin Child Fam Psychol Rev.
-
Ben-Sasson, A., et al. (2009). A Meta-analysis of Sensory Modulation Symptoms in Individuals with Autism Spectrum Disorders. Journal of Autism and Developmental Disorders.
-
Russell, A. J., et al. (2005). Obsessions and Compulsions in Autism: A Review. J Child Psychol Psychiatry.