והפעם מאמר אורח מאת קולגה שלי- לילך נהרי
אם לרגע נשתמש רק בהגיון הבריא - שהרי האם לא הגיוני לחשוב שהאוכל שאנחנו מכניסים לפה, לועסים ובולעים לקיבה ישפיע על תפקוד הקיבה?
אנחנו יודעים מדעית שמרכיבי מזון שונים מתעכלים בקצב אחר, זקוקים לרמת חומציות אחרת – האם זה לא הגיוני להסיק מכך שסוג המזון משפיע על תהליכי הפירוק והספיגה בקיבה?
ידוע גם מחקרית שמזונות מסוימים עלולים לגרום לשריר הטבעתי בין הוושט לקיבה, אותו שריר שמונע מתכולת הקיבה לחזור מהקיבה לוושט, להרפות, לשחרר, להיחלש.
האין זה קצה חוט שמוכיח את הקשר בין מה שאנחנו אוכלים לאיך אנחנו מרגישים במערכת העיכול העליונה?
ואם לתזונה השפעה מרכזית על תפקוד הקיבה מדוע תכנית תזונתית אינה הטיפול המרכזי והראשון שמוצע לכל אדם הסובל מבעיות קיבה?
על מנת להבין את התשובה לשאלה זו יש להבין את הגישה הכללית של טיפול רפואי
גישת הטיפול הרפואי היא פועל יוצא מהגישה של החיים בעולם המודרני. הטיפול צריך להיות קל, מהיר ועם הכי פחות צורך התערבות מצד המטופל.
במילים אחרות – לבלוע כדור לא דורש שום מאמץ או שינוי. בעידן של היום אנחנו עסוקים בהסחות דעה – לדפדף, לגלול, להתקדם לריגוש הבא. אין זמן לתהליכי עומק יסודיים.
אך לא תמיד התרופה עוזרת, לפעמים היא מלווה בתופעות לוואי, בנזקים לטווח ארוך, ולא סתם הרבה אנשים מחפשים פתרון יותר טוב ומוכנים להשקיע בשינוי הרגלים על מנת להחזיר לגוף את האיזון.
לפני שארחיב בנושא התזונה והשפעתה על הריפלוקס, למען הסדר הטוב אציין כמה מילים לגבי מהו רפלוקס. [ אפשר לקרוא בהרחבה כאן ]
אם אתם קוראים את המאמר הזה סביר להניח שנתקלתם במצב זה או אפילו אתם סובלים ממנו. דעו כי מצב זה מאוד שכיח.
אחוז גבוה של האוכלוסיה יחווה לפחות פעם בחיים תחושה של עליה של תכולת מזון, חומצות או נוזלים מהקיבה לוושט.
ממש כמו תסמינים שכיחים אחרים כגון כאב ראש, כאב שרירים, עייפות, גם צרבת היא תסמין שכיח.
עם זאת, כשהתסמין חוזר על עצמו ואיכות החיים נפגעת זה סימן שיש צורך בטיפול. תדירות קבועה ועוצמות גבוהות של חומצה העולה ותכולת מזון שחוזרת לוושט עלולים להפחית את איכות החיים ויש להם גם השלכות לטווח ארוך.
ולענייננו - איך התזונה מעודדת ריפלוקס?
בדרך כלל רכיב אחד בודד בתזונה לא יגרום לבעיה כרונית קבועה. ולכן גם הסברה שרק אם אוריד עגבניות מהתזונה היומית שלי בעיותיי יפתרו – לרוב לא מוכיח את עצמו. האם ניתן להסיק מכך ששינוי תזונתי לא עוזר? כמובן שלא.
הגורם לריפלוקס הוא שילוב של תזונה לקויה הכוללת לא רק רכיבי מזון בעייתיים אלא גם הרגלי תזונה, הרגלי אכילה, כמויות צריכה, שעות אכילה ועוד.
בנוסף להשפעה הישירה על מערכת העיכול, הרגלי אכילה לקויים יכולים גם להשפיע על משקל הגוף שגם לו יכול להיות חלק בקידום הריפלוקס.
על מנת להחזיר את האיזון למערכת העיכול לא מדובר על הימנעות מכמה מרכיבים אלא על הסתכלות הרבה יותר רחבה ותהליכית.
רפואה וריפלוקס
המפגש הרפואי עם הקשר בין תזונה לריפלוקס הוא מאוד נקודתי. ישנם רופאי גסטרו שמגדילים ומתייחסים לנושא ולרוב אילו הנחיות כלליות – אל תאכל עגבניות, תמנע מחריף, תפחית מאלכוהול וקפה.
מצד אחד ההנחיות הללו מחזקים את העובדה שגם בעולם הרפואי מבינים שלתזונה השפעה על תפקוד הקיבה. מצד שני ההנחיות הללו נכונות אך לא מספקות ולכן לעיתים לא פותרות את הבעיה.
בנוסף לרשימה הידועה ישנו מגוון רחב של מזונות – מעובדים, שומניים, מתובלים שעלולים להחמיר את הבעיה, ובנוסף, יש עוד משתנים שצריך לקחת בחשבון:
· כמות של האוכל שאני מכניס לקיבה
· קצב האכילה שגוררת אחריה בליעה עם פחות לעיסה
· אכילה בשעות מאוחרות וסמוך לשינה
· אי אכילה לאורך שעות
· הכרס שלוחצת על הקיבה ומעודדת עליה של אוכל
· הלחץ שאני נמצא בו שמעודד הפרשה של חומצה
כל אילו דורשים הסתכלות ושינוי על מנת להתאזן.
איך תזונה מרפאת ריפלוקס?
האוכל שאנחנו אוכלים אמור לתת מענה מלא לצורכי הגוף. מהאוכל אנחנו מקבלים לא רק אבות מזון כגון פחמימות, חלבון, שומנים שיזינו את הגוף.
המזון עשיר ברכיבים בכמויות קטנות, מה שנקרא בשפה המקצועית "מיקרונוטריאנטים" בעלי תפקידים קריטיים להתנהלות בריאה ותקינה של כל אברי הגוף.
למשל, רכיבים מסוימים בעלי פעילות ספציפית אנטי דלקתית, משקמת ריריות, תומכת בפירוק וספיגה של המזון.
בעבר רכיבים אילו היו באופן טבעי בתזונת האדם שכן האדם אכל מה שצומח וגדל בסביבתו. כיום שדה המרעה שלנו הוא הסופר ומדפי הסופר גדושים במזונות מעובדים.
על מנת לצרוך מרכיבים אילו יש לחפשם, לשים עליהם דגש, להתעקש לאכלם. אילו המרכיבים שיעזרו באיזון, ריפוי ושיקום מערכת העיכול.
מהם הצעדים המשמעותיים לאיזון מערכת העיכול העליונה?
· תזונה עשירה במרכיבים אנטי דלקתיים קלים לעיכול – כמו זרעי צ'יה, בטטה, שיבולת שועל. מרכיבים אילו פועלים כמו יחידות מרפא שמזינות ומאזנות את ריריות הקיבה.
· הימנעות ממזונות מגרים ומוציאים מאיזון כמו קפה, אלכוהול ומזון מעובד. במסגרת התהליך הטיפולי לפעמים מתגלים גם מזונות אצל המטופל שבאופן ספציפי בעייתיים עבורו. בנוסף – לרוב בתום התהליך חלק ניכר מהמזונות המגרים חוזרים לתפריט ללא בעיה מכיוון שמערכת העיכול התאזנה ומכיוון שהרגלי התזונה השתנו לטובה
· לעיסה יסודית של כל ביס והתמקדות עם תשומת הלב באכילה – מאפשר לאכול שמגיע לקיבה להיות מרוסק, בתהליכי עיכול מאנזימי העיכול ברוק.
· אכילת כמויות מאוזנות של מזון לאורך היום בתשומת לב ובמודעות – קשב לאכילה מובילה למתן את הכמויות ולאפשר לנו לצרוך רק את המזון שאנחנו צריכים.
· תרגול הרפיה, הפחתת דריכות לאורך היום וטיפוח שעות הרפיה – ההרפיה מאפשרת איזון בהפרשת החומציות ובעיכול תקין.
· תהליך של איזון משקל שנובע מכל הצעדים האחרים שמוריד את העומס המטבולי בגוף ובקיבה בפרט.
ההבנה היא שהמסגרת לאיזון מערכת העיכול היא לא חד ממדית כי אם עגולה, עמוקה ומאפשרת. בתהליך זה ירוויח המטופל לא רק להפטר מהתרופה ולאזן את החומצה אלא גם להתקדם לאיזון בעוד חלקים בחייו.
תהליך מסתיים כשמצד אחד התסמינים כבר לא מופיעים ומצד שני המסגרת בה נמצא המטופל גמישה ומאוזנת ומאפשרת למטופל לשמר את ההטבה במערכת העיכול ולהמשיך ולהתמיד ללא קושי.
על הכותבת
לילך נהרי היא נטורופתית מוסמכת, חברת אגודת הנטורופתים, מתמחה בטיפול בבעיות עיכול שונות. לחיצה כאן לעוד מידע נוסף על דרכי הטיפול הטבעי באתר של לילך.
Comments