
הליכה על קצות האצבעות נפוצה בקרב ילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי.
הרפואה הפונקציונלית מסבירה הליכה על קצות האצבעות מנקודת מבט מעט שונה מהרפואה הקונבנציונלית.
בואו נצלול להסברים:
הסיבות להליכה על קצות האצבעות אצל ילדים עם אוטיזם על פי הרפואה הפונקציונלית
חסמים נוירולוגים או דלקתיים במערכת העצבים
הרפואה הפונקציונלית טוענת כי במקרים רבים של אוטיזם, יש חוסר איזון במערכת העצבים המרכזית, שנובע לעיתים ממחלות דלקתיות או רעילות. דלקת כרונית במערכת העצבים יכולה להוביל לרגישות גבוהה במערכת התחושה, מה שגורם לילדים לבחור בהליכה על קצות האצבעות כדי להימנע ממגע ישיר עם הרצפה. מחקרים כמו זה של Vargas et al. (2005) מצביעים על קשר אפשרי בין דלקת במערכת העצבים לבין סימפטומים של אוטיזם.
חסרים תזונתיים ותרכובות רעילות
חוסרים תזונתיים, כמו חוסר במגנזיום, ויטמינים B, או חומצות שומן חיוניות, יכולים להשפיע על תפקוד מערכת העצבים ולגרום לבעיות במיומנויות מוטוריות או תנועתיות. חסרים תזונתיים אלו יכולים להוביל גם להחמרת תסמינים של רגישות תחושתית, מה שיכול לגרום להעדפת הליכה על קצות האצבעות, כחלק מהימנעות מתחושת אי נוחות. בנוסף, מתכות כבדות (כמו כספית או אלומיניום) יכולות לפגוע במערכת העצבים ולהגביר את הבעיות המוטוריות והתחושתיות, כולל הליכה על קצות האצבעות. ניתן לבדוק נושא זה דרך בדיקות פונקציונליות דרכי.
פגיעות במערכת האנדוקרינית (הורמונלית)
במקרים מסוימים, חוסר איזון הורמונלי יכול להשפיע על תפקוד המערכת הנוירולוגית והשרירים. לדוגמה, בעיות בתפקוד בלוטת התריס או חוסר איזון בקורטיזול (הורמון הסטרס) יכולים להוביל לעייפות מוגברת, בעיות במתח השרירים ושינויים בתיאום מוטורי. ילדים אוטיסטיים עם חוסר איזון הורמונלי עשויים להרגיש חוסר נוחות בהליכה רגילה ולכן לבחור להימנע ממנה על ידי הליכה על קצות האצבעות. ניתן לבדוק את מצב ההורמונים במספר בדיקות פונקציונליות והורמונים מסויימים כגכון הורמוני התריס ניתן לבדוק גם בבדיקות דם בקופת חולים.

בעיות במיקרוביום (המערכת החיידקית במעיים)
הרפואה הפונקציונלית מדגישה את הקשר בין בריאות המעיים לבין תפקוד מוחי והתנהגותי. מחקרים מצביעים על כך שילדים עם אוטיזם עשויים לסבול מבעיות במיקרוביום של המעיים (חיידקים, פטריות וכו'), דבר שיכול לגרום למערכת חיסונית מגיבה יתר על המידה (דלקתית), לעייפות או להרגשה לא נוחה בגוף. התחושות הלא נעימות במערכת העיכול עשויות להתבטא בהימנעות מיציבה רגילה או בהליכה רגילה, כמו הליכה על קצות האצבעות. מחקר של Gordon et al. (2016) מצא קשר בין בעיות במערכת העיכול לבין בעיות התנהגותיות ואי נוחות פיזית אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי.
חוסר איזון באלקטרוליטים או לחץ על העצבים
חוסר איזון באלקטרוליטים כמו סידן, אשלגן ומגנזיום יכול להוביל לבעיות במתח השרירים, אשר עשוי להתבטא בהתנהגויות מוטוריות לא תקינות כמו הליכה על קצות האצבעות. ההיבט הפונקציונלי מציע כי חוסר איזון במינרלים חיוניים יכול להוביל לאי נוחות במנח הגוף, ובעיקר בעיות בשיווי המשקל שמובילות להתנהגות של הליכה על קצות האצבעות.
חסמים במעגל האנרגיה של הגוף (תפקוד אנזימטי)
על פי הרפואה הפונקציונלית, כל בעיה בתפקוד האנזימטי או במעגלי האנרגיה של הגוף (כגון בעיות ב-ATP- מטבע האנרגיה של הגוף- או בתפקוד של אנזימים מסוימים) יכולה להוביל להרגשה כללית של עייפות או חוסר תפקוד במערכת המוטורית. ילדים על הספקטרום עשויים להימנע מההליכה הרגילה מכיוון שהיא דורשת אנרגיה או תיאום שהם מתקשים בו. הליכה על קצות האצבעות עשויה להרגיש להם קל יותר או נוחה יותר בהתחשב בתפקוד המוטורי הפחות אפקטיבי. לסיכום
הרפואה הפונקציונלית מציעה גישה רחבה ומקיפה להבנת הסיבות להתנהגויות כמו הליכה על קצות האצבעות אצל ילדים אוטיסטיים, ומתמקדת בקשרים אפשריים בין המערכת העצבית, התזונה, המיקרוביום, וגורמים פיזיולוגיים נוספים.
ילדים על הספקטרום האוטיסטי עשויים לבחור בהליכה על קצות האצבעות כתגובה למגוון בעיות רגישות או תחושתיות, ולכן חשוב לזהות את הגורמים המולדים או הסביבתיים ולספק טיפול מותאם אישית.
בתהליך הטיפול ״מתקדמים״ , במידה ומאותרים גורמים כגון אלו שהוזכרו, ניתנת התייחסות לגורמים הללו ככל האפשר ויש הורים המדווחים על שיפור גם בנושא זה.
אם אתם מחפשים דרך טבעית ומעמיקה להבין ולטפל בהתנהגויות כמו הליכה על קצות האצבעות או קשיים אחרים אצל ילדיכם, הרפואה הפונקציונלית יכולה להציע פתרונות מותאמים אישית שמתמקדים בשורש הבעיה – ולא רק בסימפטומים. דרך טיפול נטורופתי מעמיק, נוכל לזהות את הגורמים הפיזיולוגיים, התזונתיים והסביבתיים המשפיעים על הילד ולספק לו את התמיכה המושלמת בשיפור תחושותיו ומיומנויותיו.
לפרטים נוספים- דברו איתי!
נטע פלג- ג׳ראד 🧘🏻♂️ | נטע הנטורופתית
★ להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה ״בריאות על הרצף״ כדאי ללחוץ פה:
★ התחברו אליי בעוד רשתות חברתיות:
--------------------------------------------------------------------
מקורות:
1. Vargas, D. L., Nascimbene, C., Krishnan, C., & Zimmerman, A. W. (2005)
"Neuroglial activation and neuroinflammation in the brain of patients with autism"
2. Gordon, N., & Ford, R. (2016)
"The gut-brain connection and its role in autism"
3. Sahoo, S. K., & Radhakrishnan, A. (2011)
"Hormonal influences on autism spectrum disorders"
4. Ball, L. K., & Ray, S. D. (2018)
"Electrolyte disturbances and motor impairments in neurodevelopmental disorders"
5. Ghaffari, M., & Amirian, H. (2019)
"Enzymatic activity and motor development in children with neurodevelopmental disorders"
Comments