האם הנשיא האמריקני דונלד טראמפ צודק בדבריו לגבי אקמול, חומצה פולית ואוטיזם?

הנשיא האמריקני דונלד טראמפ טען לאחרונה שנשים בהריון צריכות להימנע מנטילת טיילנול  (חומר פעיל Acetaminophen). המיידע רלוונטי לאקמול, אקמולי, דקסמול, אקמול פוקוס, אקמול צינון, נובימול (טיפטיפות), פראמול, פנדול, אברול/אברולט (פתילות), רוקמול, רוקסט, מכבימול ועוד). 

מהי דעתי המלומדת בנושא אקמול ואוטיזם?

בשנים האחרונות אני מזהירה את כל מטופלי על צריכת אקמול בהריון וגם על מתן אקמול ונגזרותיו לתינוקות, בעיקר לאחר חיסונים ממספר סיבות שאותן אפרט במאמר זה.

מחקר בנושא הקשר בן צריכת אקמול בהריון לקשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות ואוטיזם

בשנת 2018 פורסם מחקר שנערך בארץ שמצא כי צריכת אקמול בהריון העלתה את הסיכון לקשיי קשב וריכוז, להיפראקטיביות ולאוטיזם. המחקר סקר 132,738 זוגות אם-ילד, עם תקופות מעקב שנעו בין 3 ל-11 שנים. הקשר בין חשיפה להפרעת קשב וריכוז גדל עם גיל הילד ועם משך החשיפה. אומנם מדובר במחקר תצפיתי אבל בהיקף כה גדול סביר להניח שמתקיים קשר משמעותי. החוקרים מציינים שבחרו במחקר מכיוון שהיו ״עדויות מצטברות לבעיות נוירולוגיות בהמשך לחשיפה״, כלומר דיווחי הורים ורופאים בנושא.

ואני אומרת: אם יש ספק- אין ספק. למה לבדוק זאת על חיי ילדינו?

אקמול הוא טרטוגני?

תרופות טרטוגניות (בעברית: תרופות מְפַגְּמוֹת) הן תרופות אשר ניתנות במהלך ההיריון ובעלות פוטנציאל לגרימת מומים ובעיות התפתחותיות בעובר.

מחקר חבל הטבור 

מחקר נוסף שפורסם ב JAMA Psychiatry ב- 2019 מצא שאריות של אקמול בחבל הטבור של ילודים וגם הוא קישר זאת לעליה בסיכון להפרעות קשב וריכוז ואוטיזם. במחקר נסקרו 996 זוגות אם-תינוק. גם פה החוקרים מציינים כי משך זמן ארוך יותר של שימוש מדווח נקשר גם לסיכון גבוה יותר- מה שמגביר את הקשר בן צריכת האקמול לפגיעה בילדים. במחקר זה נבדקו לראשונה תוצרים של אקמול שנמצאו בחבל הטבור של היילוד גם 3 ימים לאחר הלידה, דבר המצביע על כך שאקמול עובר את מחסום השליה ואף נמצא אצל העובר זמן לא מבוטל.

התרופה שנחשבה בטוחה בהריון אבל גרמה למומים קשים אצל התינוקות

האם שמעתן על תלידומיד (Thalidomide) למניעת בחילות בהריון? כמובן שלא. התרופה נחשבה בטוחה בשנות ה-50 ורופאים רבים רשמו אותה למטופלותיהן ההריוניות אך הוסרה מהמדפים בשנות ה-80, לא לפני שגרמה לאלפי מומים נוראיים בתינוקות (בעיקר כפות ידיים ורגליים הבולטות ישירות מהכתפיים והירכיים -אחסוך מכם את התמונות). אז נכון שתינוק עם גפיים מעוותות זה משהו שרואים מייד ולא ניתן להתעלם ממנו ולאוטיזם לוקח זמן להתפתח ולהתגלות אבל עדות זאת היא דוגמא לכך שלעתים לאמת לוקח זמן רב מידי להתגלות (ולא ניכנס פה לסיבות הכלכליות של העניין).

מגיפת האוטיזם?

במאמר שפירסם ד״ר ויליאם שאו ב 2013 הוא מציג השערה כי העלייה העולמית בשימוש אצטאמינופן (טיילנול/אקמול)- במיוחד בהריון ובילדות- עלולה לתרום לעלייה בשכיחות אוטיזם, הפרעת קשב ואסתמה. 

המחבר מציע מנגנון ביוכימי אפשרי: אצל ילדים עם פגיעוּת גנטית במסלולי סולפציה פירוק התרופה יוצר יותר מן המטבוליט הרעיל NAPQI, שמכלה את מאגרי הגלוטתיון, מגביר סטרס חמצוני ועלול להשפיע על התפתחות המוח ומערכת החיסון. הוא מציין שגם המעבר מאספירין לאצטאמינופן בשנות ה־80, וכן זיהומי-ייצור אפשריים, עשויים להסביר את העליה בשכיחות האוטיזם ואסטמה.

מי צפוי להיפגע?

מי שלא מייצר מספיק גלוטתיון (נוגד חימצון חזק)- הכבד שלו עלול להתקשות לפרק את האקמול ולהוציא את הרעלים החוצה. ייצור חסר של גלוטתיון אכן מוכר אצל ילדים על הספקטרום.

אקמולי לאחר חיסון

במחקר עכברים נמצא כי אקמול פוגע  באופן זמני במחסום דם מוח. ההשערה היא שפגיעה זו מאפשרת לחומרים מהחיסון להיכנס ולהישאר שם ולכן אני לא ממליצה לתת אקמולי (ודומיו) לאחר חיסונים.

האם זוהי הסיבה היחידה להפרעות קשב וריכוז או אוטיזם? כמובן שלא, אבל תינוקות עם ״רגישות מולדת״ יהיו הנפגעים הראשונים במצב כזה.

3000 הימים הראשונים- חלון הזהב

3,000 הימים הראשונים לחיים- מהעוברות ועד בערך גיל 8- נחשבים כיום  “חלון הזהב” להתפתחות מוחית, רגשית וגופנית: בתקופה זו נוצרים קשרים עצביים בקצב אדיר, מתבססים מערכות ויסות ועיבוד (שפה, קשב, תפקודים ניהוליים), ונקבעים דפוסים ארוכי־טווח של בריאות דרך מנגנונים ביולוגיים ולמידה סביבתית. איכות התזונה, השינה, הקשר וההיקשרות, חשיפה לשפה ומשחק, לצד הפחתת סטרס רעיל, משפיעים על הישגים לימודיים, בריאות נפשית ופיזית, ואף סיכון עתידי למחלות כרוניות. 

לכן, הימנעות מרעלים ותרופות לא נחוצות, תזונה מאוזנת, סביבה אוהבת ובטוחה וגם איתור מוקדם של עיכובים והתערבות טיפולית ממוקדת- חשובים ביותר.

"אני חושב שמצאנו תשובה לאוטיזם" (דונאלד טראמפ ספטמבר 2025): האם באמת?

ה-FDA אישר באחרונה את התרופה הוותיקה לויקובורין לטיפול בחוסר פולאט נדיר במוח אבל האם זוהי תרופת פלא שתרפא אוטיזם?

לוקובורין היא בעצם חומצה פולית מהסוג הפעיל- Folinic acid.

האם התרופה רלוונטית לכל מי שאובחן באוטיזם? לא בהכרח, רק חלק קטן מהמאובחנים יפיקו ממנה תועלת. היא רלוונטית למטופלים שיש להם נוגדנים שחוסמים את הקולטנים המאפשרים לפולאט לחדור אל מערכת העצבים המרכזית. כלומר בבדיקות הדם נראה רמה תקינה של חומצה פולית (B9) אבל בפועל יהיה חוסר במוח.

ניתן לבדוק אם ילדכם נמצא במצב של חוסר פולאט במוח בעזרת בדיקת Folate Receptor Autoantibody Test -FRAT.  הבדיקה דורשת הפניית רופא, הוצאת דם ומשלוח הדגימה לארה״ב.

בנוסף, קיימים תוספי תזונה שמכילים חומצה פולינית, למשל זה: California Gold Nutrition, Folinic Acid. שבד״כ חסר באייהרב ויש לעקוב לשובו ולהזמין מייד.

המינון בתוסף הוא 400 מק״ג ל-20 טיפות.

היתרון של התרופה הוא במינון הגבוה שלה לעומת תוספי תזונה.

לצרכי אוטיזם בגיל 3  , למשל, מקובל במחקרים להשתמש ב־לויקובורין/חומצה פולינית במינון 1–2 מ״ג/ק״ג/יום, עד מקסימום 50 מ״ג ליום, מחולק לשתי מנות. השימוש במינונים אלה דורש מעקב רפואי.

לאוטיזם פנים רבות וסיבות מורכבות ועל כן הטיפול צריך להיות תפור למידותיו של המטופל ולהיעשות בשלבים.

לתיאום שיחה קצרה לבדיקת התאמה הדדית לתהליך הטיפולי

מוזמנים ליצור קשר דרך ״צור קשר״ בתחתית העמוד.

נטע הנטורופתית

---

מקורות

1. Matok, I., et al. (2018). Prenatal exposure to acetaminophen and risk for attention deficit hyperactivity disorder and autism spectrum disorder: a population-based cohort study. American Journal of Epidemiology.

2. Ji, Y., Azuine, R., Zhang, Y., et al. (2019). Association of cord plasma biomarkers of acetaminophen with childhood ADHD and autism spectrum disorder. JAMA Psychiatry. doi:10.1001/jamapsychiatry.2019.3259

3. Liew, Z., Ritz, B., et al. (2016). Maternal use of acetaminophen during pregnancy and risk of autism spectrum disorders in childhood. JAMA Pediatrics.

4. Thompson, J. M. D., et al. (2014). Associations between paracetamol use during pregnancy and ADHD symptoms measured at ages 7 and 11. International Journal of Epidemiology.

5. Brandlistuen, R. E., et al. (2013). Prenatal paracetamol exposure and child neurodevelopment. International Journal of Epidemiology.

6. Shaw, W. (2013). Evidence that increased acetaminophen use… may be a major cause of the epidemics of autism, ADHD, and asthma. Journal of Restorative Medicine.

7. Prymula, R., et al. (2009). Prophylactic paracetamol administration during vaccination reduces febrile reactions but decreases antibody responses. The Lancet. doi:10.1016/S0140-6736(09)61208-3

8. (BBB – מודלים בחיות) Example: מחקרי עכברים/חולדות שהראו שינוי זמני בחלבוני tight-junction ועלייה בחדירות BBB לאחר מינונים גבוהים של acetaminophen.